מכתב געגועים לאבא

טל ונטע עציון חזרו לאחר שלושה וחצי שבועות ממחנה “טיבמרליין” שבקנדה. הם נסעו יחד עם משלחת של משפחה אחת וכינו את החוויה שאותה עברו כ “תקופה שאין שנייה לה”.

הם הסבירו לקנדים את המצב בישראל שבו אנשים טובים מתים ונפצעים במלחמות ופיגועים.

טל ונטע הם ילדיו של רב סמל ראשון זאב ז”ל, שהיה רכז הביטחון של קיבוץ נירים ונפל ביום האחרון למבצע “צוק איתן” ביום ל’ באב תשע”ד (26.8.2014). זאב נהרג מפגיעת פצמ”ר יחד עם סגנו וחברו הטוב לקיבוץ שחר מלמד ז”ל.

זאב היה בן חמישים וחמש בנפלו. הוא  הותיר אישה, שתי בנות ושלושה בנים, הורים ואחות.

זאביק עציון ז"ל

זאביק עציון ז”ל

קטע ממכתב שאותו קרא טל עציון במחנה:

“אבא היקר,

לפני כמעט שבוע נטע ואני חזרנו לארץ אחרי שלושה וחצי שבועות בקנדה במשלחת של משפחה אחת שהוא ארגון של נפגעי טרור. במשלחת היינו אצל משפחות מארחות בטורנטו 5 ימים ושאר הזמן בילינו במחנה קיץ. כשאומרים “חוויה שאי אפשר לתאר” הכוונה בדיוק למה שחווינו בקנדה. הכרנו המון חברים חדשים מקנדה ומהארץ.

באחת מהפעילויות באגם של המחנה חנן, אחד המדריכים הישראלים דיבר איתי ועם עוד ילדה על משפט שאמר פו- הדוב, על השנייה לפני שאוכלים את הדבש. פו כינה את השנייה הזאת ” שנייה שאין שניה לה”. את הזמן שהיינו בקנדה אני מכנה:

“תקופה שאין שנייה לה”.

בימי שישי במחנה, אחרי ארוחת הערב, יש מין טקס קצר שנקרא “צ’אפל”. כל שבוע הוא בנושא אחר. את הצ’אפל האחרון הקדישו למשפחה אחת. הרבה מילדי המשלחת הקריאו על יקיריהם . ענב ואני הקראנו עליך ועל שחר.

היה לי חשוב להקריא כדי להמשיך את המורשת שלכם וכדי להאיר את פני הקנדים לאבסורד הישראלי שבו אנשים מתים ונפצעים במלחמות ופיגועים.

יש אנשים אשר מרגישים כי הם נהנים על חשבון אהובם המת, אך אני מרגיש שדווקא זה אתה שדואג לי מלמעלה ושולח לי מתנות.

רציתי להודות לך על המתנות הנפלאות ועל הדאגה שלך.

תודה אבא.

facebook google twiter linkedin linkedin linkedin linkedin linkedin

כתיבת תגובה